Vienna, 2013

3 thoughts on “Vienna, 2013”

Talal Nayer says:

July 15, 2018 at 7:12 pm

Here there were people in flesh and blood, now their names carved on plates of metal, a metal that dead like an absolute silence, a cold metal that lifeless from the surface, but its heart full sadness.

Reply
Angela Samardzic says:

December 25, 2022 at 7:33 am

The photograph shows a rather terrible and sad memory of the Nazi-era. But at first glance, the question: “What is that?“ will appear. If you take a closer look at the photograph and read the writing on the golden squares, it becomes clear that people were killed in 1941. But what exactly happened in 1941 and who are these people? According to the timeline, we get to know that it is about the expulsion, extermination and killing of the Jews or rather about the “Holocaust”, i.e. the mass murder of Jews under the Nazi regime from 1939 to 1945, or also called “Shoah” (= Hebrew).
From that point on, the bad memories just flood into your head. A rather unspectacular picture becomes an overview and summary of a historical tragedy. The names of the victims also stand out because of the color contrast, the different shades of gray of the asphalt and the glowing gold. The photograph not only shows the victims, but also the transience of time. Also, through the cracks in the asphalt, the feeling that it’s been a very long time, although not too long ago, is made clear. The gold paint is also soiled and it seems as if the horrible past is just part of a story and no longer present. The photograph conveys the feeling that no one should forget these tragedy. The rather cold and predominantly gray colors emphasize the darkness and sadness in the picture. The gold “squares” with names also appear to have been hammered into the asphalt, which may indicate past pain.
I think the message conveyed by the rubbish you see above is that people don’t pay attention to the ground and the memorial is ignored or just easily overlooked, which is what the photograph is trying to change.
In my opinion, photography shows what lies in the past in a simple but also intense way. It commemorates the terrible time and conveys the grief of the victims. The photo has a lot of potential, although it doesn’t look particularly meaningful at first glance. I like it and it’s amazing what a photograph can bring out in a viewer (sorrow, sadness and compassion) and what it conveys to them.

Die Fotografie zeigt eine eher düstere und traurige Erinnerung an die Nazi-Zeit. Doch auf den ersten Blick, stellt man sich die Frage: „Was ist das denn?“. Schaut man sich die Fotografie nun genauer an und liest sich die Schriften auf den goldenen Quadraten durch, wird klar, dass es sich um Tötungen von Personen aus dem Jahr 1941 handelt. Doch was geschah in dem Jahr 1941 und wer sind diese Personen?
Entsprechend der Zeitleiste, erfährt man, dass es sich um die Vertreibung, Vernichtung und Tötung der Juden handelt. Besser gesagt um den „Holocaust“, also der Massenmord an Juden unter NS-Regime von 1939 bis 1945, oder auch „Schoah“ (=hebräisch) genannt.
Ab diesem Zeitpunkt, schießen die schlimmen Erinnerungen nur so in das Gedächtnis. Von einem eher unklaren Bild, wird eine Darstellung und Zusammenfassung einer historischen Tragödie. Auch durch den Farbkontrast, die unterschiedlichen Grauttöne des Asphalts und das leuchtende Gold, stechen die Namen der Opfer nur so hervor. Die Fotografie zeigt nicht nur, die Opfer, sondern auch die Vergänglichkeit der Zeit. Auch durch die Risse im Asphalt, wird dass Gefühl, dass es sich um eine sehr lange Zeit handelt, verdeutlicht, obwohl es nicht all zu lang her ist. Die goldene Farbe ist ebenfalls verschmutzt und es scheint, als wäre die schreckliche Vergangenheit nur noch Teil einer Geschichte und nicht mehr präsent. Die Fotografie verdeutlicht das Gefühl, dass man diese Taten nicht vergessen sollte. Durch die eher kalten und überwiegend grauen Farben, wird das Düstere und Traurige in dem Bild hervorgehoben. Die goldenen „Quadrate“ mit den Namen, scheinen ebenfalls in den Asphalt eingehämmert geworden zu sein, was wohlmöglich auf den vergangenen Schmerz hindeutet.
Durch den Müll, den man oben sieht, wird meiner Meinung nach die Message überbracht, dass Menschen nicht auf den Boden achten und das Gedenkmal somit ignoriert oder einfach leicht übersehen wird, was durch die Fotografie verändert werden soll.
Die Fotografie zeigt meiner Meinung nach einerseits auf schlichter, aber andererseits auch auf intensiver Art, was in der Vergangenheit liegt. Sie erinnert an die schreckliche Zeit und überbringt die Trauer der Opfer. Das Foto hat sehr viel potential, obwohl es auf den ersten Blick nicht besonders vielsagend aussieht. Mir gefällt es besonders gut und es ist verblüffend, was eine Fotografie in einem Betrachter hervorbringen (Leid, Trauer und Mitgefühl) kann und was sie ihm vermittelt.

Reply
מתן לובקו says:

June 6, 2023 at 1:12 pm

אבני הנגף (בגרמנית: Stolperstein – שְטוֹלְפֶּרשְטַיין) האלו נמצאות נמצאת במרכז העיר ווינה שבאוסטריה. המפעל של אבני הנגף, של האמן האוסטרי גונטר דמניג החל בשנת 1995, עם קיבוען של אבני הנגף הראשונות. נכון לשלהי 2020 הונחו מעל 80,000 אנדרטאות קטנות כאלו ברחבי אירופה, במטה להזכיר לעוברים ולשבים את קורבנות הנאציזם.
בחרתי בתצלום הזה מכיוון שראיתי הרבה שמות של אנשים שנחקקו על אבני הנגף הזהובות ורציתי להבין של מי השמות האלו ולמה הם מופיעים פה. בקבוצה הזו רשומים גם שמות של אנשים שנרצחו ברחבי אסיה שנלחמו בנאצים.

לאחר שהבנתי היכן ממוקמת האנדרטה התחלתי לחפש מידע אודות הנרצחים היהודים באתר של יד ושם. חיפשתי את השמות של כל האנשים, חלק מצאתי וחלק לא. חיפשתי במסמכים שלהם איפה הם נולדו? מתי הם נולדו? באיזה סוג מחנה היו במהלך השואה? האם העבירו אותם מחנה בגלל סיבות שונות? איפה נרצחו ומתי ? ועוד המון עובדות על כל חייהם.
עובדה אחת מעניינת שמצאתי היא שהאנשים המבוגרים ששמם מופיע על אבני הנגף הועברו למחנות השמדה אחרים מאלו אליהם הועברו הצעירים. זה קשור לראייה הנאצית את המבוגרים כחלשים בהשוואה לצעירים ולכן הם נתפסו כפחות שימושיים.

לאחד הנרצחים ששמם מופיע הייתה משפחה שברחה לישראל בסוף מלחמת העולם השנייה, והיום הם עדיין חיים בארץ.

על חלק מאבני הנגף היו מילים ומשפטים בגרמנית שהייתי צריך לתרגם לעברית. על שתי האבנים העליונות משמאל רשום von hier wurden deportiet und ermordet – שזה “מכאן גורשו ונרצחו“. מתחת רשומים כל שמות הנרצחים.

מתן לובקו, כיתה ח׳ 13, הריאלי חיפה

Reply