Hangers in Preservation Lab, Buchenwald, 2009

3 thoughts on “Hangers in Preservation Lab, Buchenwald, 2009”

ג׳וג׳ול - שמעון זנדהאוז Jogol (Shimon Sandhaus) says:

May 14, 2018 at 6:19 am

Twisted iron hangers. Rusty, hanging on a wire. Could be an installation. A work of art in another context, and serve as a tribute to Alexander Calder’s circus, for example, or a polite head nod toClemente’s and Mario Merz’s ‘want of Matter’. A bit more matter/volume/meat/wax, and it could refer to Joseph Beuyes. But these rusty iron hangers, are hanging in the conservation laboratory at Buchenwald death camp. So for me, a different set of associations, comes to mind, such as the wire around the necks of Nazi regime convicts, hanged from meat hooks and choked to death. Placed in an horrific place, such as Buchenwald death camp, these hangers are accessories to the Cyclone B shower heads at the gas chambers.

Evil, cold, vicious, revealed in all its atrocity. These rusty iron hangers at Buchenwald death camp, are the bone marrow of sadism, disease and degeneration that nourish the Teutonic ethos. The heart and soul of German heritage.

<

p dir=”rtl” style=”text-align: right;”>קולבי ברזל מעוותים. חלודים. תלויים על חוט מתכת. מעשה אמנות. בהקשר אחר, יכלו לשמש מחווה מלאת הומור קרקסי לאלכסנדר קאלדר. ניד ראש מנומס לדלות החומר של קלמנטה ומריו מרץ. עוד קצת חומר/ נפח/ בשר, והמיצב היה יכול לקוד קידה לאנסלם קיפר. אבל קולבי הברזל החלוד, תלויים במעבדת שימור במחנה המוות בוכנוולד. עבורי הם חוטי פלדה קשורים לאנקולי בשר, שעליהם נתלו נידוני משפטי ראווה. תמצית הסטייה, העיוות .בשבילי הם צינורות האינסטלציה של פיות מקלחות הציקלון. הרוע. קר, אכזרי, חשוף במלוא זוועתו. מח העצם של הסאדיזם, החולי והריקבון, המזין את האתוס הטבטוני. נשמת אפה של ההוויה הגרמנית.

Reply
ג׳ודי גונן says:

May 21, 2018 at 6:43 pm

הקולבים המעוותים במעבדת שימור. (התלבטות) אילו יכלו הקולבים לדבר, היו מספרים למה התעוותו כל כך במהלך השנים. אולי גם היו מספרים מהיכן כוחם להשתמר, למרות כל מה שחוו וראו. 
התמונות אשר העסיקו אותי זמן רב בהתבוננות וניסיון לראות מה שמעבר להן, היו תמונות במחנות הריכוז. בתי השימוש, הכפתורים, הנעליים, החפצים השונים – צריך ונכון שיצולמו. ונכון לו לאדם שישב מולם באינטימיות כואבת, אך ללא ביטוי של מילה אחת מדויקת. זו זוועה כואבת שאינה ניתנת להגדרה מילולית. 

Reply
Iddo Bruno says:

August 2, 2018 at 10:30 am

קולבים במעבדת השימור, בוכנוולד

<

p dir=”rtl” style=”text-align: right;”>  אני אוסף קולבים. יש לכך סיבות רבות, אבל אחת החשובות היא שקולב הוא חפץ חד-משמעי, שימושי, ענייני. כמו הנאצים (?!). מדיניות האוסף שלי פשוטה מאוד, היא כוללת שני כללים ברורים: (1) ייכנס לאוסף רק קולב שהוא מובהק כקולב, כלומר בעל וו לתלייה וחלק כלשהו נוסף הנושא עליו בגד; (2) האוסף דמוקרטי ושוויוני – ייכנס לאוסף כל קולב שעדיין אינו כלול באוסף. ואחרי כל זה, האם הייתי מכניס לאוסף את הקולבים האלה? היה אפשר לחשוב שכן, אבל התשובה כלל אינה ברורה. ולמרות כל מה שנאמר ונכתב על מקור והעתק, על חמקמקותו או אי-קיומו של ה”אותנטי” – החפץ נושא עמו את מטען בעליו הקודמים. והכפתורים? בגלל הטירוף שבארכאולוגיה המודרנית הזאת.

Reply