Berlin, 2011

One thought on “Berlin, 2011”

Shay Haim says:

November 18, 2020 at 5:14 pm

תחנת רכבת בשכונת גרונוול, בה עובר רק קו אחד, S7
קו אותו נהגתי לקחת כמעט בכל יום, ותחנה בה ירדתי לפחות פעם בשבוע.
ברקע יער, ובתחנה מאפייה מקומית, פאב, ירקן וחנות פרחים
במסדרון התחנה, אפשר לעלות למספר רציפים, אחד מהם, הוא רציף מספר 17
ממנו, נשלחו לגטאות ומחנות השמדה כ- 50,000 מיהודי העיר, מתוכן 35 רכבות רק לאושוויץ
לאחר הכחשה של חברת הרכבות הגרמנית את חלקה בשואה,
הוקמה לראשונה אנדרטה עצמאית במקום בשנת 1987,
שבהמשך התפתחה לאחר מספר גלגולים לאנדרטה הקיימת היום.
בין חלקי מסילה מקוריים שנשארו במקום, רוצפו לאורך הרציף 186 לוחות
המציינים את כל ה“משלוחים“, שיצאו מהמקום, תאריך וכמות היהודים.
המשלוח הראשון יצא ב18 באוקטובר 1941 ובו 1013 יהודים לכיוון מזרח.
חברת באוהאוס הגרמנית למוצרי בנייה רצתה לבנות במקום חנות ענקית,
כזו שבמידה ואם אתה נוכח באנדרטה, יהיה ניתן לראות מרחוק.
אנשים משכונת גרונוולד, לא רצו את החנות, בטענה שתהרוס את הנוף
ותייצר פקקים, אך הטיעון העיקרי בו השתמשו היה, שזה יהרוס
את “האווריה” באנדרטה, יזלזל בה ויפגע בכוח שלה.
התהייה שלי היא, האם מדובר בניצול של המקום? או בנכונות לשמור ולכבד
את הזיכרון של מה שקרה?

Reply