Linz 2009

One thought on “Linz 2009”

Tamir shefer says:

August 14, 2018 at 6:41 am

תמונת בניין העירייה בלינץ היא ללא ספק אחת התמונות שצדה מיד את מבטי. 
התמונה מציצה אל תוך חלל הכניסה המודרני של בית העירייה. הצצות יוצרות אצלי תמיד תחושה של ״אסור״. מבט ממוקד אל תוך מציאות רחוקה מעט ולא נגישה. הצצה תמיד מגלה רק חלק קטן מהמרחב שנמצא מעבר. לינץ, עיירה פסטורלית באוסטריה, שהיכרותי האישית אתה בשנים האחרונות הייתה בהקשר של הכנס העולמי “ארס אלקטרוניקה”, אירוע שמדי שנה בשנה נוהרים אליו עשרות ומאות אלפי אנשים להציג, לראות ולהראות עבודות פורצות דרך בתחום האמנות והעיצוב הדיגיטלי, לצד מגוון של תערוכות דיגיטליות והרצאות של מובילי עולם, של מי שנמצאים בחזית האמנות והטכנולוגיה. בכל ביקור שלי בעיירה לינץ אני מתמלא רגשות מעורבים: מצד אחד נפעם מהיופי של המקום, בשילוב חוויית הגילוי והחשיפה בכנס, ומצד אחר מתכסה בהיסטוריה האפלה של המקום. הימים של הכנס תמיד משלבים שוטטות ללא מטרה ברחובות הקטנים של העיירה וכן ביקורים באירועים עכשווים המוצגים במבנים העתיקים כגון כנסיות. בערבים אני תמיד מוצא את עצמי חוזר לחדרי במלון מעט שיכור מבירה וצולל אל תוך ההיסטוריה הלא כל כך רחוקה של המקום שבו צעדו יהודים למוות, כולל בני משפחה שלי הקרובים אליי, נזכר בדור המבוגר שראיתי ברחוב, חושב על אהבתו הגדולה של היטלר למקום ותוהה: האם הפנטום עדיין קיים?! האם מאחורי תמונות הנוף הפסטורליות שנשקפות אליי מחלון המלון מסתתר דבר-מה נוסף? האם עדיין קיימים אותם שרידים אפלים ומסוכנים, מסתתרים ורק מחכים? והאם הם עשויים לפרוץ בעוד רגע? הקמופלאז׳ הנאצי פעל בדייקנות ובהצלחה לאורך שנות המלחמה, ולפיכך תמיד עולה תהייה שמא הקמופלאז׳ המודרני הוא לא יותר מאשליה אופטית לבני האדם, ואולי אפילו תמרור אזהרה לבני האדם.

Reply