Audinghen, 2017

One thought on “Audinghen, 2017”

Lida Sharet Massad says:

July 6, 2018 at 7:33 am

אני רוצה להפנות את המבט לצילום אחד מתוך התערוכה של
דנה אריאלי “אותו הים” שהוצגה בית האמנים ביוני 2018 בתל אביב. בתערוכה אסופה של צילומים אותם צילמה אריאלי לאורק מקטע של החומה האטלנטית (בצרפת ובבלגיה) – חומת הביצורים שהוקמה על ידי הרייך השלישי לאורך חופי מערב אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה.
בתמונה תיעדה אריאלי מקבץ של בקבוקי שתייה (בירה או יין?) מונחים בסדר מופתי על רצפת הבונקר. לפי כמות האבק שעל גבי הבקבוקים אפשר להסיק שאלה בקבוקים אותנטיים, מהם שתו חיילים במהלך המלחמה. יכול להיות שזהו שריד לבילוי שעות הפנאי של החיילים בסוף יום עבודה מפרך. כולנו מתאווים למנוחה, מזון ומשקה בסוף של יום מאומץ. אלא ש… כשאנחנו עושים קישור לאירועי היומיום באותה תקופה, אנחנו מבינים מה היה טיבו של יום העבודה של החיילים הגרמניים.
הפער, האבסורד בין יום עבודה רוטיני, שיגרתי של חייל גרמני ובין קבוצה של אנשים – עם, שמאבדים את צלם האנוש, את חייהם.
בהתבוננות בצילום ברור שנושא הצילום הוא מקבץ הבקבוקים. ובכל זאת אריאלי בוחרת לא להציב אותם במרכז הפורמט אלא בחלק השמאלי העליון של התמונה. המרחב הריק של רצפת הבונקר והקיר שלימין הבקבוקים יוצרים סוג של דרמה, החלל הריק שעוטף את הבקבוקים ממקד אותנו, ומשאיר אותנו מול הצילום עם שאלות חסרות מענה.

Reply